הרשת- מנפילה להתחברות

בואו ונודה על האמת, אין לנו יכולת אמיתית לחסום את הנער הדתי מלהיחשף לתכני תרבות זרים.

בואו ונודה על האמת, ההתנגשות בין האווירה המתירנית בעולם הגדול ובין אורח החיים הדתי קשה מנשוא, היא מכה על גבם של תלמידנו, היא יוצרת מתח ותסכול אצל הנערים וזורה יאוש אצל רבנים ומחנכים.

אנו מלמדים ומחנכים ומקפידים שהם יגיעו לתפילות אבל אחוזים ניכרים ובקצב גדל והולך של בוגרי המוסד נוטשים את הדרך, נוטשים שנים של השקעה למען חווית חיים זוהרת יותר, אנחנו מנסים להתחרות בערוצי המדיה אך ללא הצלחה יתירה.

התהליך החל בישיבה התיכונית, בשיאו של גיל

ההתבגרות, שם כנראה לא השכלנו להנחיל לו חוויות חיים דתית מספיק חזקה ונעימה שתוכל להוות משקל נגד לזאת האחרת שהמדיה מציעה.

אנחנו יודעים את זה אנו מאמינים בזה אך אנו תוהים כיצד נצליח לקלף את חומות הציניות מהנערים, כיצד נפצח את השריר האוטם וסותם את שערי הלב?

פעם הייתה קיימת נטייה להתעלם מנושא החינוך לחיי קדושה ולראות בו תחום שאולי מוטב לא לעסוק בו כלל, או שיש מקום לעסוק בו רק אם וכאשר מתעוררת בעיה מיוחדת, היום כולם מסכימים שחייבים להתעסק בנושאים הללו, אבל איך, עדיין אין תשובה ברורה.

ההתמודדות היא אכן קשה אך אנו מאמינים שהיא נושאת בחובה גם בשורה גדולה.

בשורה ארץ ישראלית, בשורה שנושאת עימה ניחוח של טבעיות ושל קודש, של חיבור עמוק בין התורה לבין חיי היום יום.

בשורה לחיים מודעים יותר, לחיי קדושה עמוקים ומופנמים יותר בנפש הנערים.

אנו חשים בוודאות שיש פה תהליך מכוון ועלינו רק להתאשת ולתת לו כיוון, מסובב הסיבות ידע ויודע את דורנו ואת נסיונותיו, אסור לנו להיבהל ולהתייחס לתופעות כבעיות נקודתיות המחכות לפתרון, שומא עלינו להביט על התופעות כמכלול, כמאפיין תרבותי המייחד את הדור ודורש ממנו- הורים ומחנכים, התייחסות מתאימה,

יש כלים. יש דרך לפתוח את הלבבות, יש דרך לראות את הטוב שבנוער ולהצליח להפנות את כוחתיו לאפיקים חיוביים, , לגדל נער שעומד בפני כל הרוחות שבחוץ, נער שיש לו שורשים של מודעות עצמית, שליטה ורוגע פנימי, יש דרך לגדל דור מודע יותר לעצמו ולכוחתיו, מודע יותר מאשר היה דור אחר אי פעם, צעד נוסף בדרך ל"חיי עולם נטע בתוכנו".

איך עושים את זה?
אין דרך קלה ואין פתרונות קסם, יש צורך ללמוד את הנושא מצדדיו השונים, צריך לבנות מודלים מחקריים מעמיקים ומבוססים וצריך ובעיקר לנסות דרכים שונות במפגשים בלתי אמצעיים עם נוער בשלל גווניו.

יש צורך להקים ארגון על שיורכב מרבנים אנשי חינוך ואנשי רוח שיעבדו יחד עם אנשים מעולם המדיה ויחד עם אנשים מעולם המשפט והחקיקה ייתכן אף שיש מקום לשיתוף פעולה עם ציבורים שאינם אמונים על שמירת התורה והמצוות.

מטרת העל היא בהחלט לבנות חברה שבנויה נכון יותר מבחינת החשיפה של תכנים במדיה ובכלל, ויותר מזה להכוין יצירה תרבות איכותית ישראלית ההולמת את דורנו. אולם מטרת הבינים היא, ובה אנו רוצים להתמקד: לקדם ולבנות מודלים למפגשים חינוכים- טיפולים בגובה העינים, מפגשים הנותנים מקום וכלים להתמודדות עם אתגרי הנער הדתי המתבגר ומאירים את החיים הדתיים ואת היצר באור חדש.

היום הנושא של מודעות עצמית מפותח ביותר, באמצעים שונים ומגוונים ובשלל כלים טיפוליים ניתן להעמיק את ההכרה, לרדת לעומקם של התהליכים הנפשיים להבין טוב יותר את המניעים והסיבות להחלטות ולדרך החשיבה של הנער וכך לדעת מה משפיע עליו, מה מחזק אותו ומה מחליש אותו, לזהות את הקונפליקטים בהם הנער נמצא ועוד באותה העת לפנות לו חלל אישי בו הוא יוכל להציף בחופשיות ובנעימות את רגשותיו, הלב ייפתח והוא ילמד להקשיב לעצמו, הקשבה שיש בה נתינת כיוון של משמעות לחיים בכלל, משמעות שיוצרת כח לעמוד ולהתמודד מול האתגרים שהעולם מציב בפניו ובכללם נושא היצר, הגוף וכוחתיו.

אך אנו לא נסתפק בכך, מטרתנו היא שבסופו של התהליך הנער יקנה כלים ישומיים וברי ביצוע להתמודדות עם היצר והתכוננות לחיי קדושה, הוא יקנה דרכים לנתב ולתעל את היצר, ילמד לשלוט בו מתוך מודעות להיותו יצר חיים מניע וחשוב.

זה יהיה מפגש עם סוגיית היצר אך זה יהיה גם מפגש שבונה כח עמידה בחיים בכלל. מפגש שהוא בעצם מענה לצורך נפשי ותרבותי של דור שלם, מפגש עם הציר הנפשי העמוק שילווה את הנער בכל התמודדות שלו בחיים.

מפגשים אלו יוכרו כשעות חובה במערכות החינוך ועם הזמן הם יהפכו להיות גורם מכריע הן בהתבגרות הנערים והן בהתבגרות היחס שלנו כמחנכים והורים להתמודדות החינוכית.

אנחנו יכולים להתייחס לרשת האינטרנט כרשת שנופלים בה, כמלכודת מוות שכל באיה לא ישובון, אבל אנחנו יכולים גם להעמיק ולראות דרכה את הרצון לחיבור,נראה שגם אנחנו נרוויח מהמהלך לא מעט. מי יתן וחפץ ה' בידינו יצלח.